אהבה בטוחה
אהבה בטוחה
כדי לדבר על הנושא של ‘אין-ביטחון’ במערכת יחסים,
נדבר קודם כל על מה היא תחושת ביטחון במערכת יחסים.
במערכת יחסים שבה האדם מרגיש בטוח הוא יכול להרשות לעצמו להיות פגיע.
הוא מרגיש ששומעים אותו, שרואים אותו, מרגיש נתמך
מרגיש שיכול לדבר על השאיפות והמטרות שלו מבלי לפחד שינמיכו אותו או ילעגו לו,
הוא לא מרגיש מונמך, לא מרגיש לא מוערך ובוודאי שאינו חווה מניפולציות והשפלה.
במערכת יחסים הזאת אנחנו מרגישים שאנחנו יכולים להיות לגמרי מי שאנחנו.
לא מרגישים שאנחנו תחת ביקורת בלתי-פוסקת, ומרגישים חופשיים לעשות בחירות,
לקחת הזדמנויות ולהיות אמיצים כי יש לנו גב ותמיכה.
גם בתוך המשפחה האידאל הוא שכל ילד יגדל בבית בטוח.
בראש ובראשונה מוגן מפני התעללות על סוגיה השונים (פיזית, מינית, פסיכולוגית, רגשית,
הזנחה).אלו דברים שמובנים לנו מאליהם.
ילד צריך גם להיות בטוח לבוא עם כל קשת הרגשות שלו, ולהיות מסוגל לבטא אותם,
מבלי שירדו עליו או יבקרו אותו או יקטינו אותו או במקרה הגרוע יותר – יענישו אותו.
החוויה של בטחון היא מאוד משמעותית עבורנו.
אם אתם מבורכים וגדלתם בסביבה בטוחה, העולם פתוח בפניכם – יש לכם המון אפשרויות.
לכן גם כאדם מבוגר נבחר בן/בת-זוג שיענה באופן הדדי על הצורך בחווית בטחון
ונשאף שמערכת היחסים תהייה בטוחה, נרגיש נתמכים, לא נרגיש מכווצים,
ונוכל לעשות החלטות אמיצות בקשר לחיים שלכם.
מתי מערכת היחסים איננה בטוחה?
כאשר מערכת היחסים היא מערכת מתעללת (גלויה או סמויה), מערכת מניפולטיבית,
שקרים, הסתרות, ביקורת, לעג, הקנטה, תנודות במצב-הרוח, עלבון, האשמות, קללות,
שליטה, חוסר אפשור, השפלה ועוד.
לרוב אלו תהיינה מערכות שצד אחד הוא הטורף וצד שני הוא הקורבן –
וכמובן שעבור הקורבן המערכת הזאת מאוד מאוד ‘לא בטוחה’.
מספיק רק כמה מהסעיפים שלעיל כדי שהחוויה תהיה של כיווץ מתמיד ואי-בטחון.
מערכת היחסים ה-’לא-בטוחה’ מתפתחת בהדרגה.
בראשית היחסים נרגיש בטוחים. בשלב החיזור, שלב הפצצת האהבה,
יש את האשליה של הכי בטחון בעולם.
צמצום תחושת הביטחון קורה בהדרגה, כאשר המניפולציות וההתנהגויות
של פאסיב-אגרסיב מתחילות בקטן, ברמזים, ואט אט הולכות ומתעצמות, ומערכת היחסים
הופכת להיות ‘לא-בטוחה’ (unsafe).
וככל שמעכת היחסים הזאת אינה בטוחה, אתם מתחילים להבין שכל תקשורת במערכת
הזאת מובילה למבוי-סתום.
“אני לא יכולה לומר את זה כי זה יוביל לזה…”,
”אם אני אומר את זה אז יאשימו אתי בזה”,
ועד שתעזו או תסכימו לומר, הנזק כבר קרה ותהיו במקום לא בטוח.
ברגעים של כאב או צער או פחד, או שאת/אתה רוצים להיות פתוחים רגשית,
ורוצים מישהו שיחבק אתכם, אבל כבר למדתם שאם תעשו את זה, הצד השני
יקטין את החוויה שלכם, יסתכל עליכם בקור-רוח, יתייחס לרגשות שלכם בביטול או אפילו
יעשה מכם צחוק…
תחוו התנהגות מתעללת שמבטלת כל תחושה של בטחון ביחסים.
ודבר מאוד מעניין שקורה הוא, שברגע שאינך בטוח או בטוחה במערכת היחסים,
חוסר הביטחון הזה חודר לאזורים אחרים של החיים שלך.
כך שייתכן שבאופן כללי תמצאו עצמכם ב’עירנות-יתר’ וזהירים (סוג של ללכת על ביצים),
תהיו יותר ‘קופצניים’, תדאגו, תשימו לב יותר למה שאתם אומרים,
דרוכים יותר לגבי כל מה שקורה בסביבה, ותתחילו לראות את העולם כמסוכן יותר.
והגרוע ביותר הוא הנטייה להאשים את עצמכם.
“אני לא מרגישה בטוחה כי אני חרדתית”.
“אני לא מרגישה בטוחה כי אני תלותית”.
“יש לי טראומת ילדות שגורמת לי לפחד לבטא את עצמי”.
אז למי שאינו מרגיש בטוח במערכת היחסים בחייו, עצרו לרגע ובדקו,
האם אתם אשמים? האם מי שמולכם מנצל ועושה מניפולציות עליכם?
אל תסכימו לשהות במקום שבו לא מכבדים אתכם.
זכרו- מערכת יחסים בריאה היא זו שמכבדת את שני הצדדים ונותנת לשניהם,
כבוד, הקשבה, הכלה, יכולת ביטוי וצמיחה ומאפשרת חיים שלמים ומלאים.