?מה זה בשבילכם לא לעשות כלום
רוב האנשים מתקשים לשבת רבע שעה מבלי לעשות משהו.טלפון/טלויזיה/ספרלנקות לבשל...משהו.
במחקר שנערך ב2014 ע"י דר' וילסון וניסויים חברתיים שעשה, כ-50 אחוז מהמשתתפים דיווחו שלא נהנו מ"רק לחשוב" והיו מעדיפים להיות עסוקים בפעילות אחרת.
אך הממצא המעניין ביותר היה שמספר לא מבוטל של משתתפים העדיפו לקבל מכת חשמל מאשר להישאר לבד עם מחשבותיהם.
מספר סיבות לכך שייתכן ומובילות לממצא הזה הן:
קושי לשלוט במחשבות, מצב בו המחשבות נוטות לנדוד לכיוונים לא נעימים, קושי ליהנות מתהליך החשיבה מאחר שתהליך זה דורש לעתים תכנון ודמיון והחשש מרומינציה פחד מהיתפסות למחשבות שליליות על עצמם, על כישלונותיהם האישיים, על חסרונותיהם, או על דברים שמדאיגים אותם.
מצד שני במחקר אחר שהתקיים הפסיכולוגיות מאוניברסיטת מרכז לנקשייר שבאנגליה, נמצא שלישיבה משעממת כזו עשויה להיות גם תוצאה חיובית – יצירתיות, שהיא כוח חיובי.
טרנד חדש בשם "ניקסן"
ממחקר שפורסם ב2019 הוא מונח הולנדי המתאר את האמנות של לא לעשות דבר.
זה עוסק בעצירה מכוונת מהעיסוקים היום-יומיים לצורך הרפיה, הרגעה והתנתקות מהלחצים והדאגות.
עידוד רק להיות נוכחים ברגע, מבלי לעשות דבר, ולאפשר למחשבות לנדוד בחופשיות, כמו תנועת ה"מיינדפולנס" (Mindfulness)ללא ההתחייבות למודעות לגוף בהכרח.
. "ניקסן" הוא גם לא עצלות או שעמום, ואינו כולל פעילויות כמו קריאת ספרים, צפייה בטלוויזיה, או גלישה ברשתות חברתיות".
מהות ה"ניקסן"
היא העיסוק באי-עשייה, ללא מטרה או תכנון מוקדם. מדובר בפעילות חסרת כיוון מוגדר, כמו ישיבה ובהייה בטבע או הרפיה בבית, ללא מחשבות על מטלות בעבודה או דאגות יום-יומיות אחרות.
אנשים נוטים להמעיט בערכן של פעילויות הנתפסות כבזבוז זמן, כמו התבוננות מבעד לחלון, ישיבה ללא תנועה, או הסתכלות סתמית מסביב לחדר. קשה לנו להבחין בערך המיידי שבחוסר עשייה, אך ל'ניקסן"
יש משמעות שאינה מיידית ויתרונות המורגשים לטווח הארוך", טוענת מקינג.
יש 2 סוגי מצבי רוח:
1.מצב הרוח הסגור הוא האופן שבו אנו מרגישים בזמן עבודה. "זהו מצב שבו אנו ככל הנראה חשים מעט חסרי מנוחה, אפילו כלפי עצמנו. יש בו מתח מסוים וחוסר הומור. אנחנו מאוד ממוקדי מטרה, מה שעשוי לגרום לנו לחוות לחצים רבים ואפילו תחושת פאניקה",
2.מצב הרוח הפתוח הוא רגוע יותר, רחב ופחות מכוון מטרה. במצב זה, אנו נוטים להרהור, להומור ולמשחקיות. זהו מצב רוח המאפשר לסקרנות הטבעית לבוא לידי פעולה, כי איננו תחת לחץ להשיג דבר ספציפי ולעשות אותו מהר.
במצב כזה אנו יכולים להרשות לעצמנו לשחק, וזה מה שמאפשר ליצירתיות הטבעית שלנו לעלות על פני השטח.
בעבר הייתה מחשבה רווחת שכשלא עושים פעילות כלשהי גם המוח לא עושה כלום.
אבל במחקר שנעשה תחת MRI נמצא התגלה שיש מצבים שבהם אדם מבצע משימה, יש אזורים במוח שדווקא מפחיתים את הפעילות שלהם, לעומת שכשאנשים לא עסקו במשימה מסוימת, קרה משהו מדהים – רשת מוחית ייחודית, הכוללת את כל החיבורים המרכזיים במוח, הופעלה.
אז מה נכון? כמו תמיד גם וגם. "ניקסן"
לזמן מוגבל
מומלץ שכל אחד מאיתנו צריך להקדיש זמן מסוים ביום לישיבה ללא תזוזה, לצד הגבילה של משך הזמן הזה.
הגדרת גבולות מה הרגע שבו הזמן הזה מתחיל ומה הרגע שבו הוא מסתיים מאפשרת לבודד את עצמך מהמצב הסגור וההרגלי שבו פועלים בחיי היום-יום.
נוסף לכך מומלץ לקחת הפסקות כאלה גם בזמנים שבהם לא בהכרח נוח לעצור.
כשיש לנו בעיה שאנחנו צריכים לפתור, אנחנו חשים תחושת אי-נוחות פנימית, מתח וחוסר ודאות, שגורמים לנו לרצות להיפטר מהתחושות הללו במקרים כאלה, אנחנו נוטים לקבל החלטות שהן לא בהכרח הטובות ביותר, אלא כאלה שהן מקלות על תחושת אי-הנוחות שלנו.
נמצא שהאנשים היצירתיים ביותר למדו לקחת הפסקות רבות דווקא ברגעים כאלה, והפתרונות שלהם נוטים להיות יצירתיים יותר.
בנוסף קיימת השערה שמחשבה לא מודעת יכולה להוביל להחלטות טובות יותר בהשוואה למחשבה מודעת.
בניסויים שונים, משתתפים קיבלו החלטות בשלושה תנאי ניסוי שונים:
1.קבלת החלטה מיידית מייד עם קבלת המידע שעליו צריך להחליט.
2. מחשבה מודעת שבה לוקחים מספר דקות לעיבוד המידע באופן מודע לפני קבלת ההחלטה;
3.הסחת דעת שבה לאחר קריאת המידע, נעסוק במשהו אחר מסיח מהעניין למס דקות ורק אח"כ נחליט.
ההחלטה הטובה ביותר הייתה אצל מי שהיה בתנאי ההסחה.
ילדים הם נוטים לעשות זאת באופן טבעי, אך לעתים קרובות אנחנו מפריעים להם.
קחו לדוגמה ילד שיוצא מהמקלחת ולא מתלבש מיד, אלא יושב עטוף במגבת, דווקא בשעה הכי לחוצה, מבחינתנו, רגע לפני השינה. הוא יושב ושר לעצמו במשך חצי שעה, או פשוט מהרהר. כמה מאיתנו ממהרים לדחוק בו להזדרז ברגעים כאלה?
כדאי וחשוב לאפשר לילדים לחוות את הרגעים הללו, ואולי גם ללמוד מהם ולהקדיש לעצמנו גם את האופציה הזאת.
בסופו של דבר החשיבות היא בעצירה.
חוסר מעש לא רק שאינו בגדר בזבוז זמן, אלא אף עשוי לתרום לשיפור הרווחה הנפשית ולהגברת היצירתיות.
זו מיומנות שרבים מאיתנו אולי שכחו, אך חשוב להיזכר בה, במיוחד בעידן של עומס גירויים ודרישות מתמשכות.