INTIMACY= INTO-ME-SEE (אינטימיות)
כאנשים בכלל אנו זקוקים לביטחון בעולם. כזה שיאפשר לנו מפגש חופשי בטוח
ופתוח עם האחר. איכות הקשר עם האחר היא איכות מרפאת.
כשהאיכות היא טובה בעינינו נרגיש מחוברים לאחר, ואז נאפשר לעצמנו
שמחה או כאב. אנו זקוקים לאמפטיה ולמרחב מוגן כדי להראות רגשות אלו.
תחושת הביטחון מאפשרת לנו להראות פגיעות או הזדקקות מול האחר.
כאשר תחסר תחושת הביטחון נחוש שאנו במרחב שיש בו סכנה,
בתחושת סכנה נתכווץ או נתרחק ונשתתק או נתפרץ, נשלוף ציפורניים, נפגע
ונעליב.
לרוב כאבי הילדות שלנו, מה שחווינו בבית, התכונות של הורינו שהקשו עלינו
לחיות בטוב ובביטחון הן אלו שיקבעו את התגובה שלנו כשנרגיש לא בטוחים.
ברגעי "סכנה" אנו חייבים פתחי מילוט – נתנהג בדרך שתדבר
במקומנו את התחושות שלנו, אלו שקשה לנו לבטא ולחשוף.
לרוב פתחי המילוט יהיה או הסתגרות או התפרצות ותקיפה של האחר.
פתחי מילוט בזוגיות יכולות להיות גם לשהות שעות בנייד/טלוויזיה/ספורט וכו'
כל מה שלא יצריך ממני להיות עם הצד השני.
פתחי מילוט הרסניים יותר יכולים להיות התמכרויות, מחלות פסיכוסומטיות
ובגידות.
כמובן שגירושין הם פתח מילוט אפשרי נוסף והכי קיצון- רצח/התאבדות.
ממה בעצם אנחנו נמלטים:
תחושת מלכוד או חוסר אונים מחוסר ידיעה מה עוד לעשות.
מפחד מאינטימיות, חשיפה, או מפחד לאבד.
חוסר יכולת לבטא את הרגשות או הצרכים בתוך הקשר.
פחד מכאב או לחוות כאב שעולה במערכת היחסים או חוסר יכולת לטפל בכאב.
פחד מקירבה והתמסרות, פחד מעימותים/ קונפליקטים.
קושי להתמודד כשהצרכים אינם מקבלים מענה.
ההעדפה היא לטאטא מתחת לשטיח או לעזוב.
קושי להיות אסרטיביים ולעמוד על הצרכים שדרושים בתוך קשר.
"רבים מאיתנו אינם חיים את החלומות שלנו, מכיוון שאנו חיים את הפחדים שלנו" (לס בראון)
וכך מתנהלות מערכות יחסים שנים על גבי שנים מתוך פחד והימנעות, מלפחד
לחיות כמו ההורים או שלא אמצא מישהו כמו אבא/אמא שלי.
לחקות מודל שלא בהכרח נכון לי ולבן הזוג שלי ,לא להבין בכלל שאלו
הפחדים שלי מדברים מתוכי ולאו דווקא מה שעושים לי באמת כ"כ נורא.
לחוות כול אירוע במערכת היחסים שלי לא במידתיות למה שבאמת קרה,
ולצאת מפרופורציה בגלל פחדים או חוסר הבנה בסיסי.
צריך אומץ לא קטן כדי להפקיד את הנשמה שלי בידיים של מישהו אחר.
אתם צודקים, לא כולם ישמרו עליכם ויעשו שימוש ישר וטוב בנשמה שלכם.
אז חשוב להיות במודעות וללמוד על עצמי- האם אני מדברת את הפחדים שלי
או שמא באמת מי שמולי אינו שומר עלי?
ללמוד מה ניתן לעשות כדי להקטין ולצמצם את השימוש בפתחי המילוט הללו.
מה יכול לעזור לי כדי שלא אשתמש בהם שלא לצורך, למה אני זקוקה
מבן הזוג שלי? מה יכול להקל עלי כדי לא לחיות את הכאבים שלי אלא חיים
בתוך קשר אמיתי עם פתיחות וביטחון?
אחד הכלים הטובים שיעזרו ולאו דווקא הקל מבין הכלים שאני יכולה להציע,
אבל אחד הטובים באמת, הוא ללמוד לקיים דיאלוג אמתי עם הצד השני כזה
שיש בו פתיחות לצד הקשבה אמתית, לא שיפוטית, לא מפחד ולא כזאת
שמבטלת את אחד הצדדים.
ואת זה מעטים יודעים איך באמת לעשות. זה לא משהו שבא לנו בטבעי.
בטבעי אנחנו מתגוננים, מאשימים, מסתתרים, תוקפים וגם בורחים.
אז מציעה לכם למצוא דרך בה תוכלו ללמוד דיאלוג זוגי מיטיבי.